המשימה: תיקון הזהות היהודית וערך הניצחון בצה"ל

בחסדי שמים ובמאמצים מרובים, קצרנו הצלחה גדולה בבחירות.

במאמץ כביר של שליחי הציבור שלנו, יחד עם ארגונים נחושים, ועם הציבור עצמו הנאמן למסורת ישראל – מדינת ישראל תחזור בע"ה להיות מדינה יהודית ולא חלילה 'מדינת כל אזרחיה' המוכפפת לרצונות אויבינו ומבקשי רעתנו מהאיסלאם הקיצוני ומישויות זרות אחרות.

נדמה, כי לקחי העבר נלמדו ויש כוונה בממשלה הקרובה להחיל משילות על ממלאי תפקידים בשירות המדינה, על ניתוב נכון של תקציבים ועל ניהול הדוק של המערכות – למען המטרות שהובטחו לציבור ולמען רצון העם: זהות יהודית וזקיפות קומה לאומית.

אנו בארגון תורת לחימה, העוסק בתיקון הזהות היהודית וערך הניצחון בצה"ל סבורים כי קיימים עקרונות ההכרחיים בתחום יסודי זה של החזרת צה"ל להיותו צבא יהודי מנצח, בכדי שיופיעו בקווי היסוד, בהסכם הקואליציוני, ובעבודת הממשלה והכנסת – הלכה למעשה.

1. הוצאת קרן ווקסנר מצה"ל, אשר כגוף המזוהה עם השמאל הגדירה את מטרתה: ייצור 'סוכני שינוי בחברה'. כך גם מכון מנדל (עובד עם צה"ל ללא מכרז תקין על בסיס הקשרים של יעל הס ראש המכון, ולשעבר רמ"ח חיל חינוך), INSS (כולל ביקורי רמטכ"ל וכנסים בשיתוף קצינים בכירים), המכון הישראלי לדמוקרטיה (יחד עם קרן קונארד אדנאואר הגרמנית), בינ"ה, הרטמן, שדולת הנשים, פורום דבורה, חוש"ן וכלל הגופים הפוליטיים שמשפיעים עמוקות, תוך התקשרויות חוזיות ועבודה משותפת עם הפיקוד הבכיר. אין כל מניעה שקצינים ישמעו אזרחים, אך התוכן חייב להיות באחריות צה"ל, מפוקח ומאוזן, והמצב רחוק מלהיות כזה. לצבא יש די משאבים כדי לעסוק בנושאי צבא-חברה, והיבטי כוח אדם, מבלי להזדקק לגופים פוליטיים, כך גם בחיל החינוך וגם במכללות הצבאיות (כולל מב"ל).

2. תיקון הוראות הפתיחה באש. ההוראות כיום, כמו גם רוח המפקד, מתעדפות את חיי אוכלוסיית האויב על פני חיי חיילי צה"ל, מתייחסות ללחימה במחבלים כאל בעיה פלילית בלבד ולא כמלחמה צבאית לאומית, ומסכנות את הלוחמים. כך גם הפעלת הכוחות (לדוגמא היעדר חיפוי אווירי/ארטילרי ללוחמים בשטחים אורבניים). חובה לתקן הוראות בלתי מוסריות אלו. עיסוק בשמירה על אוכלוסיית האויב יבוא תמיד רק לאחר הענקת ביטחון מלא ללוחמים המשליכים נפשם מנגד עבור עם ישראל.

3. תיקון 'רוח צה"ל'. מסמך רוח צה"ל קודם על ידי אנשי שמאל קיצון דוגמת אהוד ברק ופרופ' אסא כשר. המסמך מחליש את הערכים היהודיים ואת ערך הניצחון ומותאם להשקפתם האישית. עם מינוי שר ביטחון, יש להקים וועדה שתבחן שינויים ותנסח רוח נכון לצה"ל, המשקף את היותו של צה"ל צבא יהודי מנצח.

4. סגירת יוהל"ם ושינוי המדיניות הפמיניסטית רדיקלית. יוהל"ם מקדמת נושאים שנויים במחלוקת, פוגעת בחוסנו של צה"ל ובלכידות השורות, מקדמת אג'נדות אירופאיות פרוגרסיביות (תוך השתתפות היוהל"ם ב'כנסי מגדר' באירופה מתקציב הביטחון), ולא מגינה על חיילות מפגיעות מיניות ההולכות וגדלות בין השאר בשל ערבוב המינים המואץ. כמו כן כיום בצה"ל מקודמת מדיניות, אך ורק בגלל לחץ בג"ץ, של הכנסת נשים ליחידות קרביות שאינן מתאימות מבחינה מקצועית, חברתית והלכתית. חובה לעצור תהליך זה מיידית ולרסן את בג"ץ. עיסוק ענייני בצרכי האוכלוסיות השונות, גברים ונשים – יבוצע בתוך אגף כוח האדם. כמו כן, נדרש לסגור מיידית את "הפורום הלהט"בי" הממוסד ביחידת 8200. לא יתכן שבצה"ל יקודמו מטעם היחידה רעיונות ותנועות שנויים במחלוקת.

5. הפרטת גלי צה"ל. אסור שלצבא ממלכתי תהיה תחנת רדיו, מתקציב הביטחון, בה עוסקים בפוליטיקה במיוחד באופן מוטה, תוך ניהול מכרזים וכיפופי ידיים כפי שראינו מצד שר הביטחון היוצא, אישיות פוליטית מובהקת לכל הדעות.

6. שינוי שם המתפ"ש ("מתאם פעולות הממשלה בשטחים") וסגירת המנהל האזרחי. לא ייתכן שצה"ל יחזיק בשליטה על אוכלוסיה אזרחית יהודית תורמת (כולל שירות משמעותי בצה"ל), וינהל את חייה, תוך הטיה פוליטית ברורה, במקום מוסדות המדינה וחוקיה לה הם כפופים. כמו כן לא יתכן שצה"ל יכנה, בשם הממשלה, את יהודה ושומרון "שטחים" כמקובל בשמאל בלבד. השם "מתאם פעולות הממשלה" ביהודה, שומרון ועזה – הולם וערכי יותר.

7. העברת חוק חג הפסח בצה"ל – ביוזמת ח"כ ד"ר שלמה קרעי, לשמירה על הצביון היהודי של צה"ל כפי שהיה מאז קום המדינה. החוק מעגן את פקודת המטכ"ל בנושא ככתבה וכלשונה, חצה מפלגות בתמיכה רחבה (כולל מפלגות שמאל), ולמרות זאת ממשלת לפיד בנט וגנץ נלחמו בחוק והפילו אותו בוועדת השרים לחקיקה.

8. העברת חוק הרב הצבאי הראשי – ביוזמת ח"כ בצלאל סמוטריץ', לאיחוד הרבנות הצבאית עם הרבנות הראשית לישראל ולהחזרת מעמד הרב הצבאי הראשי כחבר בדרגת אלוף בפורום המטה הכללי. המהלך מגן על ההלכה בצה"ל מפני גחמות ולחצים, לצד הכפיפות הפיקודית של הרב הצבאי לרמטכ"ל כקצין מן המניין, ושומר על אמון הציבור בצבא. חובה גם לדחוף לתהליכי הבראה פנימיים הכרחיים בחיל חשוב זה.

9. קיצוץ בדובר צה"ל ושינוי אופי הפעלתו. יחידת דובר צה"ל עוסקת כיום בקידום רעיונות חברתיים פוליטיים, הינדוס תודעה, והפצת שקרים (ראו את הביקורת של האלוף במיל' יצחק בריק במאמרו "תרבות השקר של דובר צה"ל"). צבא ממלכתי א-פוליטי חייב לדברר את העשייה הצבאית כהוויתה, להעצים את המורל, ערך השירות ואת רוח הלחימה. חטיבת דו"צ מכילה כ1,000 חיילים(!) בסדיר ובקבע – ושואבת משאבים יתירים שיכולים להיות מנוצלים למטרות יעילות יותר.

10. פרקליטות צבאית. הפרקליטה הצבאית הראשית חברה בוועדה הארצי של לשכת עורכי הדין, ומשפיעה על בחירת שופטי העליון (!). לא יתכן שקצין לובש מדים יעסוק בנושאים אזרחיים כה רגישים. היותה של הפרקליטות הצבאית בשר מבשרה של מערכת המשפט, ופרקליטות המדינה – פוגעת אנושות בממלכתיות בצה"ל, באמון הציבור בצבא, ובעיקר בהוראות ודיני הלחימה, אשר מוטים באופן נוקשה למחוזות השמאל הקיצוני, תוך כבילת ידי הלוחמים. לדוגמא נזכיר כי ד"ר אביחי מנדלבליט, בהיותו פצ"ר, הודה בעובדה כי גיבש את הוראות הפתיחה באש באזור עזה בשיתוף עמותת השמאל "האגודה לזכויות האזרח" לטובת שלומם של המחבלים, על חשבון ביטחון החיילים.

המלאכה רבה, ותיקון ספינה ענקית כמו צה"ל (כמו גם שאר כוחות הביטחון) לא יבוצע ביום אחד, אך מה שאפשר לעשות מהר ומיד - אסור להשהות. והשאר, חייבים לפחות להתחיל ולהתוות כיוון שיאפשר לצבא העם לבטא את רוח העם הבריאה: רוח יהודית, לאומית, מנצחת בע"ה.

למאמר המלא בערוץ 7- לחץ כאן