מרצה באוניברסיטה העברית: למה אין לגיטימציה לרצח חיילי צה"ל?

פרופסור דימיטרי שומסקי, מרצה באוניברסיטה העברית ויליד קייב פרסם לאחרונה מאמר באתר "הארץ" בו כתב כי "יש להודות כי חרף אי אלו קווי דמיון צדדיים בין הנסיון הרוסי לכבוש את אוקראינה ובין הכיבוש הישראלי בפלסטין, השוני המהותי בין שני מעשי הכיבוש האלו הוא עצום." לטעמו של שומסקי, המלמד היסטוריה באוניברסטיה הישראלית הממשלתית, ההבדל נעוץ בכך ש"העם הפלסטיני מופקר לגורלו מול מדינת ישראל הכובשת והמנשלת, בלא הזכות המוסכמת מצד הקהילה הבינלאומית להגיב בכוח נגד רשויות הכיבוש הישראליות. זאת, גם כאשר מדובר בהתנגדות לחיילים חמושים, שנוכחותם בשטחי פלסטין הכבושה נועדה לאבטח את גזל קרקעות הפלסטינים ולהבטיח את המשך הקידום של האוטופיה הלאומנית-המשיחיסטית, שתכליתה היא לדחוק את רגלי העם הפלסטיני ממולדתו."

בכך מסביר הפרופסור, מדוע "פלסטינים שמתקיפים והורגים חיילי צה"ל בשטחי הכיבוש, נתפשים כמחבלים צמאי דם", זאת לעומת "גבורת ההתנגדות האוקראינית." הפתרון למתן הלגיטימציה ל"התנגדות הפלסטינית" לדעת שומסקי, יהיה פרדיגמת שתי המדינות והכרה בריבונות פלסטינית.

פנינו בארגון תורת לחימה במכתב לשרת החינוך יפעת שאשא-ביטון וקבלנו על כך שמרצה משורות אוניברסיטה בישראל נותן לגיטימציה לרצח חיילים:
"לצערנו, אזורים רבים באקדמיה, בעיקר בתחומים שאינם ריאליים, הפכו מזמן לביצה רוחשת שנאה לצה"ל. מילים יכולות להרוג ומי שמעוניין לעבור לצד של האויב הרצחני לא יוכל להתפרנס ממשרה במוסד ממשלתי."

הזכרנו גם לשרת החינוך כי צה"ל משלם עשרות מליוני שקלים לאוניברסיטה העברית עבור הפעלת "קורס חבצלות" היוקרתי של חיל המודיעין והוספנו: "זו לא פעם ראשונה שמשורות האוניברסיטה, המכונה עדיין "עברית", יוצאת שנאה יוקדת לחיילי צה"ל המוסרים נפשם למען העם והארץ. נזכיר כי בעבר חשפנו דיון במכון ון-ליר בו השתתפו בכירי האוניברסיטה במגמה להורות לחיילים הלומדים בקורס להגיע ללא נשק או מדים בכדי שלא להרגיז את מאות הסטודנטים הפורעים הערבים ממזרח ירושלים."

במכתב הוספנו וכתבנו: "הצבא היקר לכולנו חייב להישמר על ידי נבחרי הציבור מפני שונאיו מבית ומחוץ. לצערנו, שומסקי אינו חריג בקרב חבריו המתנשאים בדעותיו המטורפות והרצחניות. חובתך כשרת חינוך וכיו"ר המועצה להשכלה גבוהה לטפל בכך באופן נחרץ ולתת גיבוי ברור לחיילינו."