?לא תסכמו אותו בויקיפדיה

מה היה שמה של פילגש בגבעה? איש לא יודע. אפילו בעלה המוזר, איש הלוי, נותר אלמוני. אך לעם ישראל היה ברור מאד שהאירוע המזעזע בסוף ספר שופטים, בו עונתה בפראות בהמית אישה ישראלית עד מוות – היווה קו פרשת מים ועילה למלחמת אחים קשה מול שבט בנימין שחיפה על הפשע.

גם התנ"ך, שמספר לנו על כך כנבואה שנכתבה לדורות, מעביר לנו מסר מוסרי צורב במרכזו תמרור אדום: הגעת לתהום, מכאן אפשר רק לעלות.

בשבוע שעבר פנו אלינו מספר עורכי ויקיפדיה בכירים במצוקה: קבוצה גדולה של עורכים אחרים מוחקים את הערך על אירוע הירצחו של לוחם הימ"ס בראל שמואלי הי"ד.

שמואלי, בן הארץ הטובה הזאת, שהתגייס לתת את כולו, ולהילחם על שלום העם תוך סיכון אישי – לא היה "עוד פיגוע". אלא בהחלט סיפור מכונן שגליו מכים עד לרגע זה.

גלים אלו מכים בעוז בצבא שבמסגרת פעילותו נפל בראל סמוך למפקד החטיבה שפיקד עליו, ביחידת המסתערבים של משמר הגבול בשורותיה נפער חלל גדול של מליון שאלות, בדרג המדיני שנותר מגומגם, ובעיקר בעם – שצפה בסרטון, ראה קצין חמאס ארור רוצח לוחם מטווח אפס ונמלט, והבין כי חולשות ערכיות ומוסריות, איומות ובלתי נסבלות אופפות אותנו.

יש אנשים שהפכו לסמלים בדיוק כפי שהפקרת לוחם משמר הגבול מדחת יוסף הי"ד בשכם לפני למעלה מ20 שנה עוררה ביקורת ציבורית על התנהלות צה"ל, כך גם אירוע אלאור אזריה (יבדל לחיים טובים) בחברון שצולם וטילטל את צמרת המערכת, וכך גם הפקרתו של בראל הי"ד. כן, זו היתה הפקרה.

לא "טבע המלחמה" כפי שכינה זאת האלוף סטרוק מפקד מז"י דאז, לא "נרטיב של כבילת ידיים ברשתות החברתיות" כפי שתיאר זאת קצין החינוך הראשי תא"ל לויוס. הציבור גם לא מקבל את פסיקת אלוף פיקוד הדרום טולדנו ש"זה המצב וצריך לדעת לחיות איתו." ואתם יודעים מה? הפיקוד הבכיר החליט להתווכח עם העם? זה גופו דיון ציבורי חשוב – שאסור, פשוט אסור למחוק. זהו צבא העם, והאמון המתרסק בצבא הזה על פי כל המדדים האמפיריים – מרסק את כולנו.

אבל מה? השמאל אלוף בלהיות "אובייקטיבי", "נאור", "נטול פניות", "מקצועי". עד כדי כך שעהאד תמימי, מחבלת ערביה שסטרה למפקד פלוגה והפכה לגיבורה לאומית בקרב בני עמה – מתנוססת בויקיפדיה. אבל בראל עליו התפללו עשרות אלפים, ושלאחר מותו התאגדו אלפי אימהות במסגרת "צעדת האימהות" כדי לדרוש תשובות, וכבר שינו חלק מסעיפי הוראות הפתיחה באש - הוא לא חשוב.

הוא חלק מהסטטיסטיקה. המחיקה של בראל היא בעצם מחיקה של הדיון, והיא אמירה: במה שבראל מסמל – נא לא לדון! כן, אין אובייקטיביות. כל אדם מביא את עולם הערכים שלו, כך בבג"ץ, כך בתקשורת, וכך, מסתבר, גם בויקיפדיה.

"היתרון של השמאל, לא רק בוויקיפדיה, הוא שהם מבינים איך לכתוב דברים שהם תעמולה לכל דבר כך שייראו אובייקטיביים. די להעיף מבט על נושאים אידיאולוגיים כבדים כמו להט"ב כדי לראות כיצד האידיאולוגיה הפרוגרסיבית שולטת שם ביד רמה. יש שם כמה מפעילי מערכת ותיקים שהם גם פעילים בקהילת הלהט"ב, והם מדכאים בנחישות כל ניסיון לאזן את הערכים כדי שייראו פחות תעמולתיים", מעיד ד"ר הלל גרשוני, בעל ניסיון בעצמו באתר האנציקלופדי, שכבר הפך להיות מקור אקדמאי קביל.

אבל שימו את וויקיפדיה, "האנציקלופדיה החופשית" -רגע בצד. המחיקה העלובה רק עוררה הדים והעצימה את השיח החשוב הזה. ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, וכרגע הם מנצחים אבל לא לאורך זמן. נפילת בראל, כמו גם אירועים קשים מרכזיים אחרים שנצרבו בליבנו כבר הורו לנו את הדרך: אם הימין עד היום התגייס בהמוניו, והשמאל עיצב את התודעה הציבורית, ההיסטורית תוך קביעת גדרי מוסר הלחימה – הרי שזה חייב להשתנות ומטיל עלינו אחריות:

לומר בקול צלול את ערכינו, את תפיסתנו. לדאוג לכך שדרך התורה, הציונות, אהבת העם והארץ – תייצר כאן סדר יום יהודי ולאומי ברור ומנצח. המוטיבציה הגבוהה לשרת בצה"ל שירות משמעותי – יונקת מתוך תודעה. והתודעה היהודית – היא הנשק החזק מכל.

את התודעה הזאת ניצוק לכל הכלים העומדים לרשותנו. אם לא בויקיפדיה, אז באלפי התוצאות ברחבי הרשת לחיפוש גוגל של "בראל שמואלי ויקיפדיה" וגלי האהבה ללוחם הקדוש, מצד העם שלמענו הוא נלחם.