נשיא "האחים המוסלמים" - על חנופה, טשטוש זהויות ורוח הלחימה

1️⃣

בשבוע האחרון, עם סיום חודש הרמדאן ולרגל ה'עיד אל פיטר', פרסם נשיא המדינה יצחק הרצוג ברכה לאזרחי ישראל המוסלמים. על פניו, מחווה טקסית שגרתית של ראש מדינה. אך ביחס לנוסח הפתיחה שבחר הנשיא: "אחיי ואחיותיי המוסלמים" הבענו בארגון תורת לחימה ביקורת חריפה. מיד עם פרסום הביקורת שלנו, כצפוי, התלבשו על דף הטוויטר שלנו צייצני השמאל ואנשי קפלן בצרור קללות וכינויים: "פשיסטים", "גזענים", "לא מבינים דבר".

אבל האמת היא שכרגיל, הפוסט הקצר בטוויטר הוא רק קצה הקרחון של תפיסת עולם עמוקה. זו אחת הסיבות שאנו מקפידים מדי פעם לכתוב מאמרים ארוכים ומנומקים, כדי לאפשר לכל מי שבאמת רוצה להבין את ההגות שעומדת בבסיס הפעילות שלנו, להיכנס לעומק הדברים ולא להסתפק בסיסמאות.

ההתקוממות שלנו נגד דברי הנשיא לא נבעה מעצם הברכה לאזרחים המוסלמים, הרי הם אזרחים במדינה ואפשר לברך אותם. הבעיה החמורה היא החנופה העמוקה והמסוכנת הגלומה בביטוי "אחיי ואחיותיי המוסלמים".

 

2️⃣ שורשי החורבן שבחנופה: לקח אגריפס המלך

כדי להבין למה אנחנו מזדעקים, עלינו לפנות לרגע למקורות התורניים. התורה אוסרת עלינו את החנופה, כפי שנאמר למשל ביחס לסלחנות לרוצחים: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ". ונאמר בסיפרא: "הרי זו אזהרה לחנפים" (ועיין בספר היראים סימן רמח').

 

חז"ל לימדונו עד כמה חמורה החנופה ואיזה נזק היא גורמת לעם ישראל. במשנה במסכת סוטה מסופר על אגריפס המלך, שבמעמד 'הקהל' קרא בתורה והגיע לפסוק "לֹא תוּכל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". כיוון שאגריפס ידע שהוא אינו מזרע ישראל אלא מצאצאי אדום, זלגו עיניו דמעות. באותה שעה עמדו חכמי ישראל ואמרו לו: "אל תתירא אגריפס, אחינו אתה! אחינו אתה!".

לכאורה, חנופה אנושית, ניסיון לעודד מלך במשבר אישי. אך חז"ל קובעים בצורה מצמררת: "באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל (כלומר, עם ישראל בלשון נקיה) כליה, על שהחניפו לו לאגריפס". למה החומרה הזו? כי חנופה היא שקר שמעוות באופן חמור את המציאות. כשאומרים לנכרי שהוא "אח", מטשטשים את המהות היסודית של הזהות היהודית. אגריפס לא היה אח, וקריאת ה"אחינו אתה" לא הייתה מחווה של שלום, אלא כניעה רוחנית שהובילה בסופו של דבר לחורבן. הנשיא הרצוג, בקראו למוסלמים "אחיי", חזר בדיוק על אותו חטא היסטורי.

 

3️⃣ נאום השבטים וירושת רובי ריבלין

 

הביטוי של הרצוג לא נולד בחלל ריק. הוא המשך ישיר לקו הפרוגרסיבי שהוביל קודמו בתפקיד, רובי ריבלין, ב"נאום השבטים" המפורסם שלו. ריבלין ניסה לייצר אתוס ישראלי חדש שיחליף את הציונות הקלאסית. הוא טען שהחברה הישראלית מחולקת לארבעה "שבטים" שווים: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים.

במעשה הזה, ריבלין חולל נזק תודעתי אדיר. הוא לקח מושג מקודש מהתורה: "שבטי ישראל", והכניס לתוכו גורמים זרים שחלק מהעם. הוא ניסה למחוק את הצביון היהודי של המדינה ולהפוך ל"מדינת כל אזרחית", שבה אין משמעות לה להיות עם אחד, משפחה אחת. הרצוג, במילותיו "אחי המוסלמים", ממשיך את המגמה הזו. זהו ניסיון להנדס את התודה שלנו כך שכח מי אנחנו ומי שייך למשפחה שלנו. המוסלמים הם אולי "בני דודים" במובן הרחב, אבל הם בטוחים לא אחים.

 

4 ️ ⃣ חנופה בזמן מלחמה : סכנה קיומית

 

יש שישאלו: "מה אכפת לכם? זה רק ביטוי של נימוס. תתקדמו." התשובה היא שנשיא המדינה לא מדברת "סתם". כל מילה שלו נמדדת בשקל הקודש ויש לה הד ציבורי ובינאומי. החנופה הזו, במיוחד בזמן מלחמה, היא סכנה של ממש.

חז"ל לימדונו ש"כל המחניף לרשע – אנחנו נמצאים כרגע במלחמה קיומית. המלחמה היא לא רק נגד איראן או חמאס בעזה; היא נגד תפיסת עולם שרוצה למחוק מהממה. למרבה הצער, האסלאם זה נמצא גם בתוכנו. בשמחה הזו נובעת מתפיסת עולם דתית-אסלאמית עמוקה, והכלה הפרוגרסיבית מזינה ומקיימת את הרצחנות המוסלמית.

כשנשיא מדינת ישראל מחניף לקבוצה הזו וקורא להם "אחיי", הוא מחליש את רוח האומה. במקום לחדד את ההבדלים, במקום להבהיר אנו נלחמים על זהנו היהודית מול אם אכזרי, הוא מטשטש את הגבולות. חנופה לייב או למי שמזדה עם האויב היא לא "נאורות", היא חולשה רוחנית מסוכנת ואותו עיוות שמביא למשל את בוגי יעלון, שר ביטחון ורמטכ"ל לשעבר להצהיר כי הוא מזדהה עם מנסור עבאס מ"האחים המוסלמים" יותר מאשר עם השרים בן גביר. וסמוטריץ'. לצערנו, יש גם מגמות פוליטיות של חבירה לאחים המוסלמים בשם ׳הטשטוש המאחד׳ כביכול.

 

5️ ⃣ סיכום : חוזרים לאתוס היהודי

 

ארגון "תורת לחימה" הוקם כדי להזכיר לצה"ל ולמדינה שתנצח ברוח. ברוח גבורה יהודית, באמונה בצדקת הדרך ובבהירות המצפן המוסרי. אנחנו לא פוחדים מהאמונה שלנו ולא מתביישים להגיד בקול רם: יש לנו עם אחד, יש לנו אחים. ואחיות יהודים, ויש לנו מדינה שהיא בעל צביון יהודי ולא צביון שמתעצב על ידי "כל אזרחית". כך זיהינו מראש את המגמות המסוכנות שהונחלו לצמרת מערכת הביטחון, וכך זיהינו מראש את סכנת מתקפת החמאס האיומה בזמן שאחרים בחרו להכיל את הרצחנות.

 

אז כן, כדאי להקשיב לתודה היהודית של אחים יהודים. יש לנו עם אחד, צבא אחד ואלוקים אחד.

 

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה